ארוחות משפחתיות

ארוחות משפחתיות:

מכירים את זה שאחרי שבוע מוצלח שבו דיגמנתם בצורה מושלמת חיים בריאים, אכלתם מסודר, הקשבתם לגופכם, פעלתם על פי תחושות של רעב ושובע.
הקפדתם להכין מזון בריא ומשביע, חתכתם ירקות ואפילו הקפדתם על אימון כמעט כל יום.
אתם מרוצים מעצמכם לגמרי אבל אז,
מגיע סופ"ש
ואתם מתמלאים בחרדות, למה חרדות? כי תמיד בסופי שבוע אני חורג, תמיד בסופי שבוע אני אוכל בלי הכרה, ואני לא יכול לעמוד בעוגה שאמא שלי מכינה לארוחת שישי ועוד ועוד ועוד
כל אלה הן אמונות
על כל אמונה ניתן להתווכח, למה ?
כי היא אינה מציאות, אלא זוהי המציאות שאתם יצרתם כדי שתוכלו להמשיך ולקיים אותה כל סוף שבוע.
למה?
כי בצורה כזאת אתם יכולים להרשות לעצמכם קצת לשחרר.

אבל אתם לא מעוניינים לאבד שליטה בסוף שבוע, אתם רוצים לקיים את הקווים הבריאים שיצרתם ומתאימים לכם, גם בסוף השבוע.

איך?

קודם כל על ידי החלטה שניתן גם אחרת.
הידיעה כי המפה אינה השטח. מה זאת אומרת? המציאות כפי שאני תופס אותה (המפה) אינה בהכרח המציאות כפי שהיא באמת (השטח), ניתן לייצר שינויים בהרגלים וליצור התניות חדשות שיובילו להתנהגויות אחרות, כאלה שיגרמו לי להרגיש טוב ומוצלח גם לאחר סופ"ש.

אין זה אומר להתנתק מהאירועים ומהשולחן החגיגי המשפחתי, אלא זה אומר כי גם בסיטואציות האלה עלינו להקשיב לגופנו להחליט החלטות ולעשות בחירות שיובילו לתחושה שאנחנו לא במאבק עם האוכל אלא בחברות מלאה והבנה הדדית.

צרו את המציאות בראשכם כפי שהייתם רוצים שתיהיה.
עזרו לעצמכם על ידי זה שתדאגו מראש לדעת מה הולך להיות מוגש, דאגו להביא גם את הסלט/ הירקות האפויים/ התבשיל הבריא.
דאגו שתהיה שתיה של מים או סודה על השולחן.
דאגו לקינוחים קלים כמו גלידה סורבה או פירות טריים.
ובעיקר בואו עם החלטה, החלטה לאכול בכייף מבלי להתעלם מהסימנים שהגוף מאותת להפסקת אכילה.

תהנו מהחופש וההפסקה בשגרת השבוע, פחות תתעסקו בחרדה מהקלוריות שמאיימות לחדור אליכם מבלי שתשימו לב :)

צברו חוויות של הצלחה, חשבו תמיד כמה צעדים קדימה, תהנו מאכילה על פי צרכים ולא על פי אמונות.

הכל אפשרי אך דורש אימון. חזרה על הצלחות. לא לוותר ולהמשיך להתנסות בחשיבה בריאה.

וגם אם החלטתם לאכול את העוגה תעשו את זה מתוך בחירה ולא מתוך תחושת כישלון, נפילה ופשע.

בהצלחה וסופש מופלא.

וזה מה שאני מביאה היום לארוחת הערב: