יציאה מעבדות לחירות, איך מניעים את גלגלי השינוי?

יציאה מעבדות לחירות, איך מניעים את גלגלי השינוי?

לקחנו החלטה שאנו רוצים לעשות שינוי, למשל: להתחיל ללכת ברגל, לרדת במשקל, להירשם לחדר כושר, ללכת לדיאטנית, לשתות יותר מים, להפחית את כמות המלח במזון ועוד ועוד ועוד..

מה נגיד לעצמנו?

האם אנחנו אנשים שברגע שהבנו שיש צורך בשינוי, נחכה לשעת כושר לעשות אותו? נחכה שהילד יגדל? שהלחץ בעבודה קצת ירד? שהחופש יגיע? שהקיץ יגיע? האביב יגיע? החורף יגיע? שהסתיו יגיע? נחכה שמישהו ימשוך אותנו: השכן/ בעלי/ אשתי/ חבר שלי בעצם נחכה שמשהו יקרה, כל דבר שלא קורה עכשיו.

ובזמן הזה, בו אנחנו מחכים שמישהו או משהו יזיז אותנו מהמקום הזה נגיד לעצמנו כמה אנחנו מסכנים, כמה קשה לנו וכמה אם התנאים היו אחרים היה לנו קל יותר.

סביר להניח שגם נאבד פרופורציות לגבי המצב שלנו, הנוכחי זה שלא מאפשר לנו לשנות למקום טוב יותר מקדם יותר שבעיקר מקרב אותנו אל עבר המטרה שהצבנו לעצמנו.

אנחנו משתמשים בתירוצים ובהאשמות: אני לא יכול/ה להתחיל את ההליכה כי השכן שבר את הרגל והוא הפרטנר שלי, אני לא יכול/ה בלעדיו...  אני לא יכול/ה עכשיו לרדת במשקל כי אמא שלי בבית חולים ואני חייב/ת ללכת אליה ולעזור לה וזה גוזל ממני את כל הזמן הפנוי איך אני יכול/ה לדאוג לעצמי כשכל הדאגה שלי מופנית לאמא שלי?, אני בתקופת בחינות, עוד קצת ויתפנה לי המון זמן...

למעשה מיקוד השליטה הוא חיצוני, אני מחכה שמשהו חיצוני יפעיל אותי ויעשה עבורי את העבודה.

ממעגל הקסמים הזה קשה מאוד לצאת, כי אנחנו עובדים שעות נוספות על העצמתו והגדלתו  עד לממדים כאלה, בהם אנו משוכנעים שאין לנו סיכוי מול כל העצמה הזאת.

כולנו פועלים מידי פעם מהמעגל הזה, מעגל הדאגה, השאלה באיזו תדירות?

לעומת זאת-

האם אנחנו אנשים שכאשר עומדת מולנו משימה אנחנו מיד פועלים? מיד יודעים איך להתחיל? מאוד ממוקדי מטרה ואקטיביים? יודעים שאם אנחנו לא נזיז את העניינים אף אחד לא יזיז עבורנו? שואלים מה הלאה? לוקחים אחריות ומוצאים פתרונות לכל בעיה שעולה בדרך? מיקוד השליטה הוא בנו. כמה פעמים רציתם להאמין שאתם כאלה אבל שוב נסחפתם למקום הנוח הזה שאותו אתם מכירים כל כך טוב, זה שאומר לכם, עזבו, למה להתאמץ עכשיו כשאפשר אחר כך?

כמובן שכולנו נמצאים בחלק מהזמן במעגל הדאגה ובחלק מהזמן במעגל ההשפעה, הוא מעגל היוזמה מעגל האחריות, אך האם אנחנו מודעים לכך?

כמו בכל תחום, המודעות חשובה מאוד, היא זאת שמאפשרת לנו לקחת אחריות על התנהגותנו לצעוד קדימה ולכבוש עוד ועוד יעדים אל עבר הגשמת החזון שלנו. ברגע שאנו מזהים את דפוס ההתנהגות הזה ניתן בעזרת רצון והכוונה לשנות אותו.

איך?

על ידי נקיטת יוזמה, על ידי בחירה של שינוי קטנטן כזה שלא ייתפס כעבודה מאוד קשה או כאתגר עצום. התחילו באותו שינוי שיתחיל היום או מקסימום מחר. אותו שינוי קטן יניע את השאר, צרו חוויה של הצלחה שתסתור את תחושת התבוסתנות והכישלון שמונעת מכם להניע את השינוי, האמונה הזאת שנמצאת עמוק בתוך הראש זאת שחוזרת על עצמה שוב ושוב ושוב, "אין לי מה להתחיל, כי שוב לא אצליח, כמו תמיד", חריץ קטן באמונה הזאת יניע אתכם ליצור אמונה חדשה שאומרת, אצליח בכל דבר שארצה כי יש לי את הכלים לעשות כל שאחליט, כי מוקד השליטה בוא בי.

בנימה זאת, חשבו על עצמכם, על השינוי הקטנטן, הקליל הזה שאתם מסוגלים לעשות כבר עכשיו וצאו לדרך.

בהצלחה.